Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 10a

אוֹ כְּמִנְחַת סוֹטָה — תִּקְדּוֹשׁ, אִי לָא — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַיְיתֵי מִן הַחִיטִּים.

Traduction

or like the meal-offering of a sota, both of which are made of barley, it should become consecrated, and if it is not possible to volunteer a meal-offering from barley, it should not be a meal-offering at all. The mishna therefore teaches us that one nevertheless brings a meal-offering made from wheat. Rabbi Yoḥanan holds that the difficulty raised by Ḥizkiyya against his own explanation is inconclusive, and he need not have retracted it.

Rachi non traduit

קמ''ל. דאפ''ה יביא מן החיטין ולעולם לא מצית למידק מתני' דכי אמר מן העדשים לא מייתי ולא כלום:

מַתְנִי' אָמַר: ''אָמְרָה פָּרָה זוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אֲנִי'', ''אוֹמֵר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נְזִירָה אִם נִפְתָּח אֲנִי'' — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי, לֹא אוֹמְרִים אֶלָּא בְּאוֹמֵר ''הֲרֵי פָּרָה זוֹ עָלַי קָרְבָּן, אִם עוֹמֶדֶת הִיא''.

Traduction

MISHNA: If one said: This cow said: I am hereby a nazirite if I stand up; or if he said: This door says: I am hereby a nazirite if I am opened, Beit Shammai say he is a nazirite, and Beit Hillel say he is not a nazirite. Rabbi Yehuda said: Even when Beit Shammai say that the vow is effective, they say so only with regard to one who said: This cow is hereby forbidden to me as an offering if it stands up. In that case it is as if he took a vow that the cow is forbidden. However, Beit Shammai concede that although the vow takes effect, it is not a vow of naziriteship.

Rachi non traduit

מתני' אמרה פרה. בגמרא מתרצינן כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר כמדומה לי כסבורה פרה שאינה עומדת לעולם ע''י אדם הריני נזיר ממנה מבשרה אם נתקיים מחשבתה שתהא עומדת מאליה אלא אני אלך ואעמידנה ב''ש לשיטתן דאמרי כי אמר מן הגרוגרות הוי נזיר הכא נמי כי אמר הריני נזיר הוי נזיר וכי אמר מבשרה לאיתשולי קאתי ואין שאלה בנזיר וב''ה אמרי אי אמר מבשרה כגרוגרות דמי ולא הוי נזיר ולגבי דלת כגון שהיה דלת נעול לפניו ואמר כמדומה אני שסבור הדלת הזה שאין נפתח ע''י אדם הריני נזיר מנסריו אם תתקיים מחשבתו שיפתח מאליו ונפתח מאליו וב''ש הלכו לשיטתן דכי אמר הריני נזיר הוי נזיר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר מנסריו לאיתשולי הוא דאתי ואין שאלה בנזיר:

הריני נזירה. ה''א יתירה משמע הימנה:

א''ר יהודה. לא אמרו ב''ש שיהא נזיר [כלל שהן] לא דברו אלא לענין נדר שאם אמר הריני נדור מבשרה והרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא מאליה ועומדת מאליה דהוי נדור הימנה ואינו נזיר:

Tossefoth non traduit

פרה זו. כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו משמע ליה דהיתה רבוצה מדקתני אם עומדת אני לשנויא דרמי בר חמא יש לפרש לישנא דמתני' הכי אמר פי' אמר אדם הרואה הפרה הרבוצה (הא מדקתני הריני עומדת מכלל דרבוצה היא) אמר אמרה פרה זו (פי' סבורה פרה זו) כלומר סבורה פרה זו בלבה מה שהיא רבוצה ומסתמא מחשבה זו בלבה מחמת שרבוצה כ''כ שאינה יכולה לעמוד מאליה ולא שהפרה עצמה מחשבת כן שהרי אין לה דעת לסבור ולחשב אלא כלומר בני אדם העוברים ורואים אותה רבוצה כל כך בכח סבורים בלבם לומר כן ולפי שהרואה הפרה חושב כן בלבו על הפרה לפיכך תולה המחשבה בפרה עצמה כמו והאניה חשבה להשבר (יונה ולא שהאניה חשבה כן אלא האדם הרואה האניה חושב עליה להשבר ותולה הפסוק המחשבה באניה ה''נ תולה המחשבה בפרה הריני נזיר אם עומדת הריני מוסב על האדם המקבל עליו הנזירות להכי קאמר הריני נזירה מפיק ה''א הריני נזיר מבשרה אם עומדת ורמי בר חמא מוסיף על לשון המשנה אם עומדת מאליה כי מאליה אינו מלשון המשנה אני צריך לדחוק ולפרש שמוסב על האדם המקבל הנזירות וה''ק אם עומדת מאליה אני נזיר מבשרה ואע''ג דכבר אמרה הריני נזירה כפל מלה הוא על האדם המקבל הנזירות לכן נראה למהר''ף נ''ע דלפום ריהטא דמתני' משמע שהפרה עצמה אמרה הריני נזירה אם עומדת אני היה נופל בטוב בלשון ולכך נשנית במשנה לשון אני אבל לשנויא דרמי בר חמא לא היה צריך לשנות אני שכבר אמרה הריני נזירה ויתור לשון הוא אלא שהמשנה שנויה כאילו הפרה מדברת וכי היכי דמיירי לישנא דמתני' אפרה ה''נ יש לפרש אדלת. והר''ר יוסף איש ירושלים פירש דה''פ דמתני' אמר פירוש אמר האדם כשראה פרה רבוצה כמדומה אני דאמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת שהיא תואבת לעמוד ואינה יכולה וברצון תדור נזירות אם תעמוד אני אשלים לה דבריה כי הריני נזיר מבשרה אם תעמוד וכולה מתניתין אמלתא דפרה והש''ס מוסיף בה מילתא דאמר האדם וקצת לתמוה על שטה זו דאי איירי שהאדם אומר בפירוש הריני נזיר מבשרה אם היא עומדת א''כ הוי כוליה עניינא דאמרה פרה בכדי דאין דיבורה מועיל כלום ונראה לפרש שאין האדם אומר כלום רק שהיה מספר מילתא דפרה ולא שייך בה נזירות רק שתהא מופרשת לאיסורא שלא יהנה מבשרה הלכך כשאדם מספר לפנינו כך בדעתו לקיים עליו שיהיה נזיר מבשרה ופליגי ב''ש וב''ה כאילו אמר האדם בפירוש אני נזיר מבשרה אם תעמוד ומיהו צ''ע דמאי פריך והאמרי ב''ש חדא זימנא [הא] איצטריך לאשמועינן אע''ג דלא הזכיר כלל נזירות והלכו בית שמאי לשיטתן דכי היכי דלא שייכי גרוגרות לנזירות ואפ''ה נזיר הכי נמי לא שייך בשר לנזיר:

גְּמָ' פָּרָה מִי קָא מִישְׁתַּעְיָא? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה פָּרָה רְבוּצָה לְפָנָיו, וְאָמַר: ''כִּסְבוּרָה פָּרָה זוֹ אֵינָהּ עוֹמֶדֶת — הֲרֵינִי נָזִיר מִבְּשָׂרָהּ אִם עָמְדָה מֵאֵלֶיהָ''. וְעָמְדָה מֵאֵלֶיהָ. וְהָלְכוּ בֵּית שַׁמַּאי לְשִׁיטָתָן וּבֵית הִלֵּל לְשִׁיטָתָן.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: Does a cow speak? What is the meaning of the statement: A cow said: I am hereby a nazirite? Rami bar Ḥama said: With what are we dealing here? We are dealing with a case where there was a prone cow before him, and he tried, without success, to cause it to stand, and he said: This cow thinks it will not stand; I am hereby a nazirite and therefore will refrain from its flesh if it stands of its own accord, and in fact it stood of its own accord. Beit Shammai follow their standard approach and Beit Hillel follow their standard approach.

Rachi non traduit

גמ' כסבורה פרה זו. היינו דקתני אמרה פרה שכן מצינו מהמחשבה שהוציא הכתוב בלשון אמירה כגון ודובר אמת בלבבו (תהילים ט''ו:ב') ויאמר עשו בלבו (בראשית כ''ז:מ''א):

בֵּית שַׁמַּאי דְּאָמְרִי ''מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה'' — הָוֵי נָזִיר, הָכָא נָמֵי, כִּי אָמַר ''מִבְּשָׂרָהּ'' — הָוֵי נָזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לָא הָוֵי נָזִיר.

Traduction

The Gemara explains: Beit Shammai, who say that one who vows to be a nazirite and therefore will refrain from dried figs and from cakes of dried figs is a nazirite, say that here too, when he says: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from its flesh, is a nazirite. Since one does not utter a statement for naught, he is held to the first part of his statement: I am hereby a nazirite, and the words: And therefore will refrain from its flesh, are disregarded. And Beit Hillel say: He is not a nazirite.

וְהָא אַמְרוּהָ בֵּית שַׁמַּאי חֲדָא זִימְנָא! אָמַר רָבָא: תַּרְתֵּי תְּלָת. וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא תַּרְתֵּי תְּלָת. וְכֵן אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא תַּרְתֵּי תְּלָת.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But if Rami bar Ḥama is correct, didn’t Beit Shammai already say this halakha one time? According to Rami bar Ḥama’s explanation, this mishna and the previous one differ only with regard to the examples provided, but the principle is identical. Rava said: It is normal for the Sages to cite two or three examples from different cases that offer novel perspectives, although they essentially reflect the same principle. And Rabbi Ḥiyya also taught two or three examples with regard to this same issue. And Rabbi Oshaya also said two or three examples.

Rachi non traduit

הא אמרוה ב''ש חדא זימנא. דאם אמר הריני נזיר מן הגרוגרות דהוי נזיר וה''ה נמי לכי אמר הריני נזיר מבשרה ל''ל למתנייה:

תרתי תלת. קתני פרה דלת וגרוגרות וכולהו צריכי וכו':

Tossefoth non traduit

תרתין תלת. כלומר בב' בג' מקומות בגרוגרות ובפרה ובדלת וצריכי כדמפרש ואזיל דאי איתמר בגרוגרות משום דמחלפי בענבים דתרווייהו פירי נינהו ושמא בדעתו היה לומר ענבים ועלה בפיו גרוגרות ובשר וחמרא זו היא עיקר הסעודה ומיחלף בלשון בני אדם זה לזה וא''ת וליפלוג בבשר [וחמרא] בלא עמידת הפרה (ולא לומר) לשיטתו וי''ל דאה''נ אלא אגב אורחיה קמ''ל דכוונתו שעמדה ר''ל מאליה לקמן מפרש שזהו בכלל קושית הש''ס דפריך אשינוייא דרמי בר חמא:

וּצְרִיכִי, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא גְּרוֹגְרוֹת וּדְבֵילָה: הָתָם הוּא דְּאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי נָזִיר, מִשּׁוּם דְּמִיחַלְּפָן בַּעֲנָבִים. אֲבָל בָּשָׂר בַּעֲנָבִים — לָא מִיחַלַּף. וְאִי אִיתְּמַר בָּשָׂר: הָכָא הוּא דְּאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי נָזִיר בְּבִישְׂרָא וְחַמְרָא. אֲבָל גְּרוֹגְרוֹת וּדְבֵילָה — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

And all these cases are necessary, as, if it were stated only that he is a nazirite in this case of dried figs and cakes of dried figs, it could have been said that it is only there that Beit Shammai say he is a nazirite, since figs are confused with grapes, and it is reasonable to assume that he had grapes in mind. But meat is certainly not confused with grapes, and it could be that in the case of the mishna he is not a nazirite even according to Beit Shammai. And if it were stated only that he is a nazirite where he vowed that meat was forbidden to him, it could have been said that it is here that Beit Shammai say he is a nazirite because he was referring to the often-paired meat and wine, and it is reasonable to assume that he might have had wine in mind. But dried figs and cakes of dried figs are not paired with wine, so he should not be a nazirite. To counter that claim, the mishna teaches us that he is a nazirite in both cases.

Rachi non traduit

משום דמיחלפן בענבים. דפירא בפירא מיחלף ואית להו לבית שמאי דכינויי כינויי נזירות כנזירות מדתני בברייתא:

ואי איתמר בשר. לחודיה ה''א הכא הוא דאמרי ב''ש דהוי נזיר דבישרא וחמרא אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי ואמטו להכי איכא למימר כי אמר מבשרה כמ''ד מיין דמי:

אבל גרוגרות ודבילה. דלאו בהדי יין נינהו אימא דלא תיהוי להו שם כינוי קמ''ל:

וְאִי אִיתְּמַר הָנֵי תַּרְתֵּי: הָנֵי הוּא דְּקָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי, אֲבָל דֶּלֶת אֵימָא מוֹדוּ לְהוּ לְבֵית הִלֵּל. וְאִי תַּנָּא דֶּלֶת: בְּהָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל, אֲבָל בְּהָךְ תַּרְתֵּי אֵימָא מוֹדוּ לְהוּ לְבֵית שַׁמַּאי, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא.

Traduction

And if it were stated only that he is a nazirite with regard to these two cases of figs and meat, it could be said: It is in these cases that Beit Shammai say he is a nazirite, but in the case of a door, I will say they concede to Beit Hillel that such a statement certainly does not constitute a vow of naziriteship. Therefore, this case had to be stated as well. And conversely, if it taught only the case of a door, the opposite could be said, i.e., that it is in this case that Beit Hillel say there is no naziriteship, but in these two earlier cases I will say they concede to Beit Shammai that the individual has taken a vow of naziriteship. The tanna therefore teaches us that this is not the case; in fact, Beit Shammai hold that he is a nazirite in all three cases, and Beit Hillel hold that he is not.

אָמַר רָבָא: מִי קָתָנֵי ''אִם עָמְדָה מֵאֵלֶיהָ''? אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה פָּרָה רְבוּצָה לְפָנָיו, וְאָמַר: ''הֲרֵי עָלַי קָרְבָּן''. בִּשְׁלָמָא פָּרָה — בַּת קָרְבָּן הִיא, אֶלָּא דֶּלֶת — בַּת קָרְבָּן הִיא?! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה פָּרָה רְבוּצָה לְפָנָיו,

Traduction

After providing the answer to one difficulty raised against Rami bar Ḥama’s explanation, Rava presents another problem. Rava said: Is the mishna teaching: If it stood of its own accord? The mishna states: If it stands, and does not mention the condition of: On its own accord. Rather, Rava said: The mishna is referring to a case where there was a prone cow before him, and he said: It is incumbent upon me to bring it as a nazirite offering, and in this way the individual accepts naziriteship upon himself. The Gemara raises a difficulty: Granted, a cow can be an offering, but can a door be an offering? How can his vow that a door should be an offering be considered an acceptance of naziriteship? Rather, Rava said it means the following: It is a case where there was a prone cow before him refusing to stand,

Rachi non traduit

ומי קתני אם עמדה מאליה. אם עומדת סתם קאמר בין מאליה בין ע''י אחרים:

אלא אמר רבא כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו. ואמר כסבורה פרה זו שאינה עומדת לעולם לא מאליה ולא ע''י אדם:

ואמר הרי עלי קרבן. כלומר שהזיר עצמו ממנה אם לא יעמידנה ועמדה מאליה:

בשלמא פרה בת קרבן היא. בשלמא לגבי פרה מצית מוקמת לה בכגון דקאמר הרי עלי קרבן דהוי נזיר דהואיל דבת קרבן היא כלומר דקא שייכא בכלל קרבן אע''ג דבקרבן נזיר לא שייכא איכא למימר כאומר הרי עלי קרבן נזירות דמי והוי נזיר אלא לגבי דלת היכי קים להו לב''ש הכי בשלמא גבי גרוגרות איכא למימר הואיל ופירי הוא מיחלפי בענבים ויש בלשון הזה לשון נזירות אלא לגבי דלת כי קאמר הרי היא עלי קרבן אם לא נפתח מי שייך בקרבן נזירות כלל:

Tossefoth non traduit

מי קתני מאליה. אם עומדת קתני דודאי אי הוה מאליה במתני' מפורש הייתי מודה לדבריך אך מדלא קאמר מאליה ש''מ דליכא לפרושי בדידך דאי בדידך ליתני הריני נזיר מבשרה ולא ליתלי נזירות בהעמדה [ולכן הקשה] לו שמוסיף על הלשון המשנה מאליה [אבל] הא לא קשיא מאי דמוסיף רמי בר חמא ועמדה מאליה שזה הלשון אין צריך להוסיף אלשון המשנה אלא עיקר הדבר במה שתולה נדרו צריך לשנות התנא ומה שעשתה הפרה אחרי כן א''צ לשנות אלא בעל פה אומר איך נעשה המעשה אחרי כן דודאי שתלה נדרו בעמדה הפרה מאליה דלא הוי נזיר אם לא עמדה מאליה ולכך הוצרך לפרש ועמדה וליכא לפרש בין מאליה בין מאחרים שאין דרך בני אדם לתלות בדבר שיודע שיעשה שאם דעתו להיות נזיר למה תלה בשום דבר וא''ת ומאי קשיא ליה מי קתני מאליה והא כמה משניות דמשנינן חסורי מיחסרא והכי קתני וי''ל דה''מ היכא דמוכח החיסרון אז יש כח להוסיף על לשון המשנה אבל לפי' דרמי בר חמא לא מוכח כלום דבמשנה חסר מאליה כיון דאינה תולה מחלוקת התנאים כלל בעמידת הפרה אלא כל המחלוקת בנודר מן הבשר אי חייל עליה נזירות לכל מילי אי לא לכך פריך מי קתני מאליה דאין לו להוסיף על לשון המשנה כיון דלא מוכח מפלוגתא דתנאי דחסר כלום:

הרי עלי כקרבן. פי' הפרה ור''ל אם עמדה אם לא עמדה כדמסיק לקמן אלא דלא שבקיה לסייומי למילתיה עד דפריך ליה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source